מתי כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי
כשחלים שינויים משמעותיים מתמשכים בתפקודו השגרתי של הילד – כשהילד הופך עצוב ומדוכא, נחלש בלימודים, נוטה להתבודד, אינו משחק עם ילדים אחרים, אינו אוכל וישן כבעבר, מתחיל להרטיב ומסרב ללכת לגן הילדים או לבית הספר אף על פי שהלך לשם בלי קושי בעבר. כאשר כמה מהסימנים הללו מופיעים יחד למשך תקופה מסוימת זו עדות למצוקה שיש להתייחס אליה ולפנות לייעוץ.
כשרמת התפקוד או אופן התנהגותו של הילד חורגים באופן בולט מתפקודם או התנהגותם של בני גילו –
חשוב לזכור כי הטווח להתפתחות נורמלית הוא רחב יחסית, לכל ילד קצב התפתחות משלו וסטייה קלה מהנורמה אינה מבשרת בעיה. אולם כאשר אנו רואים פער בולט בין התנהגות הילד לבין התנהגות של בני גילו, כגון התנהגות מאוד לא בשלה, קצב התפתחות איטי, הישגים לימודיים נמוכים, יש לבדוק מה הסיבות לפערים בתפקודו. התערבות מוקדמת יכולה למנוע קשיים עתידיים.
כאשר התנהגות הילד גורמת לו או למשפחתו סבל ניכר – במקרים בהם הילד תוקפן כלפי סביבתו ואינו מקבל מרות, הוא סובל וסביבתו סובלת. גם במקרים בהם הילד סובל מחרדה גבוהה, למשל ילד שפוחד מאוד מכלבים ומפסיק לצאת מהבית, אינו מתרועע עם חברים, כאשר הפחד משתק או ופוגע בשגרת החיים בניגוד לילד שפוחד מכלבים אך מוצא דרכים להתמודד עם הפחד, יש מקום לפנות לעזרה.